עקירת שן בינה: מתי זה הכרחי ומתי זה לא?

למרות שקוראים להן "שיני בינה" , יחסי הציבור שלהן הם לא ממש טובים… רבים חושבים שברגע שצומחת שן בינה המשמעות היא ביקור אצל רופא שיניים וגם עקירה שתגיע. "הבינה" בשם מגיעה מהעובדה שאלו שיניים שצומחות בגיל מבוגר, כלומר לאחר גיל 18, כשאנחנו כבר נחשבים לבוגרים וחכמים… הסברה הרווחת בקרב אנשים היא ששיני בינה הן מפגע שצריך לעקור, אבל האמת היא שכמו הרבה דברים אחרים בתחום הרפואה, זוהי אגדה אורבנית. לא כל שן בינה מצריכה עקירה! אפשר לחיות חיים טובים וארוכים עד גיל 120 עם שיני בינה וממש לא תמיד ההמלצה תהיה להיפטר מהן. אז מתי כן ומתי לא? מה בכלל הסיפור של השן הזו ובאיזה תנאים נוכל לחיות איתה בשלום? הנה כל המידע שכדאי להכיר לפני שמאמצים תסריטים שאינם תואמים למציאות.

שיני בינה הן השיניים הטוחנות האחרונות שבוקעות בקשת השיניים. בניגוד לשאר, הן צומחות בין הגילאים 17-25, גיל הבינה כאמור. לרוב האנשים יצמחו ארבע שיני בינה, שתיים בכל צד, אחת בכל רבע פה. יהיו מקרים בהם גם לא יבקעו כלל שיני בינה, אצל הרוב כן אך לא אצל כולם. עקירה של שן בינה, למרות הסברה הרווחת, אינה פעולה אוטומטית אלא תלויה במספר גורמים. העקירה היא בפירוש לא גורל ידוע מראש, ולא כל שן בינה היא "פצצה מתקתקת" שיש להיפטר ממנה. ההמלצה היא כמובן לגשת לבדיקה אצל רופא שיניים מומלץ שיאבחן את מצב השן ויחליט על דרך הפעולה המתאימה.

ההחלטה על העקירה היא תוצר של בחינת אופן בקיעת השן ומצבה. שן בינה כלואה, כלומר שן שלא מצליחה לבקוע ולוחצת על השיניים הסמוכות, עלולה ליצור נזקים לטווח הרחוק וכן תצריך עקירה. כך גם שיני בינה שלאחר בקיעתן גורמות לדלקות חניכיים חוזרות ולכאבים, שיני בינה שגורמות נזקים לשיניים סמוכות על ידי דחיקה ושחיקה, וכן ביני בינה ש"מפריעות" לתהליך יישור שיניים אורטודנטי. אלו המקרים הבולטים של שיני בינה שכן יצריכו עקירה.

כפי שציינו, יהיו גם מקרים שלא יצריכו עקירה ויאפשרו חיים ארוכים וטובים עם שיני הבינה. זה יקרה במקרים הבאים: שן שבקעה באופן תקין ואינה גורמת לנזקים או לדלקות, שן בינה שהיא כן שן כלואה אך לא גורמת לבעיות לשיניים הסמוכות או לחניכיים, שן בינה שלא גרמה לאף בעיה לאורך השנים לא תיעקר באופן אוטומטי בגיל מבוגר.